Sunday, December 1, 2019

אני בא ממשפחה שהרוטב נחשב למשקה.

כשאנחנו מביעים את הכרת התודה שלנו, אל לנו לשכוח שההערכה הגבוהה ביותר היא לא לבטא מילים אלא לחיות על פיהם. הערכה יכולה לשנות יום, אפילו לשנות חיים. הנכונות שלי להכניס דברים למילים היא כל מה שאני צריך.

הרהור בברכותיי הנוכחיות, שיש לכל אדם בשפע; לא בגלל תלאות העבר שלי, שלכל הגברים יש כאלה. כששואלים אותי אם הספל שלי חצי מלא או חצי ריק, התשובה היחידה שלי היא שאני אסיר תודה לשתות כוס.

ככל שאנו מביעים הכרת תודה אנו מרגישים יותר הכרת תודה. ככל שאנו מודים יותר, אני אסיר תודה. זה מעגלי, וזה מוביל לחיים מאושרים יותר. לב אסיר תודה הוא לא רק המעלה הגדולה ביותר, אלא ההורה של כל המעלות האחרות.

אם אני רוצה לעשות את חיי, אני מנסה הכרת תודה. זה שינה את חיי בעוצמה. אם אני אסיר תודה באמת, מה אני עושה? אנוויון לא מסכים. המקבל המודה נושא יבול שופע. אני יכול רק לומר שאני חי ברגעים שבהם ליבי מודע לאוצרותי.

המשפחה מתכנסת לחלוק רעש טוב ואוכל טוב. הכרת תודה אסירת תודה. אז מה עושים? אני עושה את מה שכל המשפחות עושות. חייך, נשא אותו ועבר את הפירה. ברגע שאני מתחיל להתאמן להיות אסיר תודה על דברים, אנשים ואירועים, אני שם לב שאני מתחיל למשוך דברים, אנשים ואירועים חיוביים יותר בחיי..

No comments:

Post a Comment

גוף האדם הוא יצירת האמנות הטובה ביותר.

הרגשתי כמו חיה, ובעלי חיים לא יודעים חטא, נכון? יותר מכל אני שונאת אותך כי אני חושבת עליך. לעתים קרובות. זה מגעיל, ואני לא יכול להפסיק. אם...