אנו נשארים כפי שהיה תמיד, שומרים על הדרך שעברנו כל חיינו. נתיבים שיש להם חשיבות כה רבה ויציבות נתפסת עד שאנחנו משוכנעים לחלוטין שהיא היחידה שצעדה - שמישהו שלא הולך בה אתנו מטעה. האמת הוקרבה לרוב לטובת היציבות והשלום.
אדם לא צומח מהאדמה כמו גפן או עץ, אחד אינו חלק ממגרש אדמה. לאנושות יש רגליים כך שהוא יכול לנדוד. האדם התרבותי אינו מבין יציבות. הוא התבלבל בזה בנוקשות. המנהיגים הפוליטיים והכלכליים והחברתיים שלנו מזלזלים ללא הפסקה ביציבות. זו המלה האהובה עליהם, ליד 'כוח'.
האם ילדים רצו מכוניות ספורט להורים? לא. הם רצו את הונדה. הם רצו לדעת שהמכונית תתחיל בכל עונות השנה. אני מרותק לגלות שבכל חקרנו על הפינים והנופים בעולם משפחתי אהבה את התקופות בהן התמקמנו ונשארנו אי שם זמן מה.
כמשתתפים בתרבות ניידת, ברירת המחדל שלנו היא לעבור. אלוהים מחבק את עולמנו השבור, ואין לי ספק שאלוהים יכול להשתמש בתנועה שלנו לתמיד. אבל אני משוכנע שאנחנו מאבדים משהו חיוני לקיומנו כיצורים אם אנחנו לא מכירים בצורך הבסיסי שלנו ביציבות.
No comments:
Post a Comment