Sunday, December 15, 2019

חובות שנכתבו על הרוח נוטים להיות ... נשכחים

ם שחייתי בו, עולמם של בני אדם, היו קשרים וחובות והשלכות ומעשים טובים. זה מה שקשר אנשים לחברה; אולי זה מה שהרכיב את החברה. וניסיתי לחיות בנישה הקטנה שלי בצורה הכי טובה שיכולתי.

לא משנה עד כמה מישהו אחר פגום, זה לא נותן לנו את הזכות להיות פחות מאיתנו, נכון? אנחנו אנשים הגונים ואנחנו מחזירים את חובותינו. אהבה נותנת ללא ציפייה, בעוד שנאה גוררת אינסוף חובות

החובות שלנו לא משאירים אותנו הרבה מבחינת הבחירות. אנחנו יכולים לבחור לשלם עכשיו או לנסות לשלם אחר כך. אך ככל שנמתין זמן רב יותר, הצעת החוק תלולה יותר. עוני הוא כשאין אוכל וילד נאלץ למלא את בטנו במים למשך הלילה.

העולם הזה לא חייב לנו כלום. זה חב לי אותם. אני מתעב את התחושה של להיות חובה לכל אחד. טינה הייתה סתם עוד חוב. להיות אסיר תודה זה לזכור. להיות אסיר תודה זה להכיר בחובות החוקיים ולשמור על ספר חשבונות מאוזן.

הקיום אינו חב לנו. האנושות חיה תחת תפיסה מוטעית זו שאנחנו ראויים לברכות חיים, שמגיע לנו אושר. אבל למען האמת, החיים לא חייבים לנו כלום. החיים קצרים מכדי שיהיו להם חובות וספקות, שלמו את החשבונות, אין חרטות, היו ערוכים.

No comments:

Post a Comment

גוף האדם הוא יצירת האמנות הטובה ביותר.

הרגשתי כמו חיה, ובעלי חיים לא יודעים חטא, נכון? יותר מכל אני שונאת אותך כי אני חושבת עליך. לעתים קרובות. זה מגעיל, ואני לא יכול להפסיק. אם...